מיזוג אוויר

חדר 12 מ"ר דורש כ-9,000 עד 12,000 BTU; חדר 20 מ"ר כ-18,000; סלון 35 מ"ר כ-24,000 עד 30,000. התוספות שמעלות את הדרישה: קיר מזוגג לכיוון מערב, קומה עליונה מתחת לגג, תקרה גבוהה מ-2.7 מטר, ומטבח פתוח.

מזגן אינוורטר מווסת את מהירות המדחס במקום לכבות ולהדליק אותו. התוצאה: צריכת חשמל נמוכה ב-30 עד 40 אחוז, טמפרטורה יציבה בלי תנודות, ופעולה שקטה יותר. מזגן און/אוף זול יותר בקנייה ויקר יותר בהפעלה. בשימוש של יותר מכמה שבועות בשנה, האינוורטר מחזיר את ההפרש.

המדבקה מציגה דירוג לקירור ולחימום בנפרד. שימו לב שמקדם היעילות בחימום בדרך כלל גבוה מזה שבקירור, וזו הסיבה שחימום במזגן יעיל פי שלושה עד ארבעה מתנור חשמלי. הדירוג נמדד בתנאי מעבדה; בפועל ההפרש בין דירוגים סמוכים קטן מההפרש שנובע מהתקנה טובה.

עילי, כלומר ספליט, הוא הנפוץ: יחידה פנימית אחת לחדר, יחידה חיצונית אחת, התקנה פשוטה יחסית. מיני מרכזי מסתיר את היחידה בתקרה ומחלק לכמה חדרים דרך תעלות - דורש תקרה אקוסטית ותכנון, ונותן אסתטיקה נקייה. מזגן נייד לא דורש התקנה אבל חייב צינור פליטה לחלון, רועש משמעותית ופחות יעיל.

הוא פתרון לשכירות או לחדר בודד, לא בחירה ראשונה.

בדקו את רמת הרעש של היחידה הפנימית במהירות נמוכה - 20 עד 25dB נחשב שקט לחדר שינה. ובדקו את היחידה החיצונית אם היא תלויה מול חלון של שכן או מרפסת שאתם מבלים בה. מזגן אינוורטר ברוב הזמן עובד במהירות נמוכה, ולכן הערך במהירות נמוכה חשוב יותר מהמקסימום.

אורך צינורות, הפרש גובה בין היחידות ומקום ההתקנה משפיעים על הביצועים יותר מהפרש של דירוג אנרגטי אחד. ודאו מראש היכן תמוקם היחידה החיצונית, שיש אליה גישה לשירות, ושיש נקודת ניקוז למי העיבוי.